בעיה מתמדת של הרפואה הגופנית והנפשית היא מה קורה למטופל.ת בין מפגש למפגש. 

השאלות מתייחסות הן לניטור תסמינים, (דחופים כגון התקף לב או אובדנות, או כרונים דוגמת רמת סוכר בדם, הערכת פעילות הלב או לחץ הדם), והן לניטור של ההיענות לטיפול ושל השפעותיו. 

ניטור מטופלים מרחוק (RPM – Remote Patient Monitoring) מדובר מזה שנים. לאחרונה ניכר ענין רפואי וכלכלי גובר בו. 

בהיבט הרפואי, יש תקוה לשפור הטיפול. למשל הצלחה ראשונית בהורדת תמותה ותחלואה בחולי לב, או שפור באיזון סכרת או יתר לחץ דם. ברפואת הנפש יש ניסיון לנטר תסמינים כגון אובדנות, דכאון, מניה, חרדה, כפייתיות ועוד, במיוחד אילו המחייבים התערבות מיידית, לצד ניסיונות לניטור הטיפול, כולל טיפול הניתן דרך הרשת (אוטומטי ו/או אנושי). חלקם נשענים על דיווח תקופתי, חלקם על ניטור מדדים גופניים כגון מידת התנועתיות, קצב ואופן דבור, מספר שיחות טלפון וארכן, מדדי פעילות הלב ועוד, חלקם על פעילות ותכנים (כולל תמונות) ברשתות חברתיות. 

ככלל, יש רושם שהיענות המטופלים לניטור זה טובה למדי, מה עוד שחלק מהניטור נשען על הנייד או השעון החכם הנתפסים כחלק מהחיים, ובמקרים רבים מתבצע אוטומטית ללא דרישה לפעולה של המטופל. במקרים רבים, מטופלים מוכנים לפעול למען בריאותם, תוך השענות על תזכורות וניטור שאמצעים אילו מספקים. דומה שעירוב של מטפלים אנושים בתהליך משפרת את ההיענות. 

ההתנהלות סביב הקורונה, הגבירה את הנכונות והרצון של רופאים ומטופלים להשתמש ברפואה מרחוק, כולל ניטור מרחוק. 

בהיבט הכלכלי, ניטור מטופלים מרחוק, נשען על זמינות ניידים ושעונים חכמים, על התפתחות המיחשוב וניהול מידע בענן, על שיפור מתמיד באינטליגנציה מלאכותית, על שיפור הצפוי בנפחי ומהירות גלישה עם כניסת רשתות 5G, על העליה הצפויה בחבור הרשת לחפצים (IoT – Interet of Things), על היתרונות הכלכלים הגלומים בקפיטליזם של מעקב ועל הרוויה המסתמנת בשוק הרשומות הרפואיות הדיגיטליות. 

ניטור מטופלים מרחוק, מציע איפוא שוק כלכלי חדש, ענק. שוק הנשען על חיפוש מתמיד אחר דרכים לנצל כלכלית את ההתפתחויות הטכנולוגיות המתמידות. 

לא מפתיע איפה שהענין בנושא עולה מטאורית: הן בצד המטפל והן בצד העסקי, כלכלי טכנולוגי. יש צפי לעליה הולכת ועולה של יישום אמצעים אילו. 

בד בבד, ניטור מטופלים מרחוק, הוא חלק מהקפיטליזם של מעקב. הרחבה נוספת של המעקב ההופך שיטתי יותר ויותר אחר האזרחים. מה עוד שהקו המבחין בין חולה לבריא אינו תמיד ברור, מה עוד שניתן לנצל טכנולוגיות אילו להרחבת המעקב אחר כלל האזרחים ומה עוד, כפי שלמדנו בשנה האחרונה, הצידוק הבריאותי יכול להיות צידוק מפוקפק לשם מטרות זרות. 

כמובן שהרטוריקה של שמירה על סודיות ופרטיות נישאת בפי כל. שאלת אמינותה מצד ארגונים הנשענים כלכלית ופוליטית על מעקב היא בסימן שאלה מתמיד. 

כך, לצד ההבטחה הגלומה בניטור מטופלים מרחוק, כך גם סכנותיה. 

בשלב זה, נראה שהרכבת רק מאיצה.