שחיקה מקצועית של רופאים ואנשי צוות אחרים ממשיכה לעורר ענין.
עוד לפני משבר הקורונה 60% מהרופאים דיווחו על תסמין אחד לפחות של שחיקה (תחושת כשלון וספק עצמי, תחושת חוסר ישע מילכוד או תבוסה, נתק או תחושת בדידות בעולם, אבדן הנעה, מבט ציני ושלילי על העולם, ירידה בסיפוק ובתחושת הישג). משבר הקורונה, והעקה הכרוכה בו, החריפו את השחיקה עוד יותר, יתכן שהעלתה את שכיחות ה PTSD, החופף חלקית לשחיקה, בקרב צוות רפואי והעלתה את הענין בנושא עוד יותר.
הפגיעות לשחיקה קשורה במשתנים אישיותיים ואירגוניים. ביניהם, קשיים הקשורים לשימוש ברשומות רפואיות אלקטרוניות (EHR) ולתהליכי העבודה אחרים. ככל שמדובר ב EHR הקשיים נמצאו קשורים לעייפות עקב שימוש קצר או ארוך, לשימוש לא יעיל ולתכנון ונוחות שימוש לקויים. נמצא במקביל, שהשימוש ב EHR ותהליכי העבודה המוטמעים בו, מועדים ליצור עומס עבודה לצד עומס קוגניטיבי.
מתוך הבנת קשיים אילו, נוסו התערבויות ארגוניות שונות, אולם אין ידע שיטתי ביחס לתועלתן.
בניסיון לבדוק את יעילות ההתערבויות הארגוניות למניעת שחיקה של רופאים, פרסמו קרייג וחב' במאי השנה ב Journal of the American Medical Informatics Association סקירה שיטתית של התערבויות כאילו.
לשם כך סקרו 4806 כותרים בנושא מהם נבחרו 81 מאמרים ומטא אנליזות שנראו רלוונטים (התערבויות ארגוניות שבחנו בשחיקה/ שביעות רצון של רופאים, בהקשר לשימוש ב EHR, ושהתפרסמו באנגלית ב 13 שנים עד 2020), כמעט כולם בארהב או בריטניה.
ב 68% מהפרסומים הושגה הטבה בשחיקה, או במדדים הקשורים אליה כגון שביעות רצון. ההטבה הושגה בעזרת התאמה טובה יותר של הטכנולוגיה (בעקר EHR), שיפור הכשרה, צמצום התיעוד הנדרש והזמן שנדרש לו, הגדלת הצוות המטפל והמתעד לעזרה לרופאים ושיפור איכות תהליכי העבודה.
עם זאת, הסוקרים מציינים שהיתה הטבה חלקית בלבד בשחיקה הקשורה בשימוש בתיעוד דיגיטלי (EHR).
בהתחשב בהתמכרות הרווחת של אנשים למסכים, סקירה זו רק מדגישה את הכשל הגדול של מתכנני EHR השונים עד כה, להעמיד מערכת שאינה רק נוחה לשימוש אלא גם מושכת ומהנה.
